הסיפור לא סופר לי באחת אלא טיפין טיפין, בתוך מספר ימים. דיברתי עם אחרים, הבנתי למה נכבשה. היה קסם בתמימות של הצעירים הללו. הייתי רואה אותו מסתובב במחנה. היינו מנידים ראש, אך לא חזרנו לדבר. היא לא ידעה על מה שהתרחש בינינו. יום אחד על החוף בחבורה הרגשתי אצבעות רגל מתחככות בשלי. בחור מן השקטים … המשך לקרוא ינוסטסמה. פרק ח.
